הקטנת חזה לגבר – גניקומסטיה

הקטנת חזה לגבר – גניקומסטיה

 

למי מיועד הניתוח?

גניקומסטיה מוגדרת כהגדלת מרכיבי השד באופן חריג אצל גברים, דבר הגורם ליצירת מראה שד נשי בעל מלאות שאינה פרופורציונלית למבנה גברי. מצב זה יכול להיות פיזיולוגי בגיל הינקות ובגיל הבגרות (כ- 65% ממקרים אלו ייעלמו ספונטנית עד גיל 17). הגורמים הידועים ליצירת גניקומסטיה הינם: השמנה, שינויים במאזן הורמוני המין, גדילה רבה יותר של המרכיב השומני, מחלות, תסמונות גנטיות ושימוש קבוע בתרופות.
ברוב המקרים לא יימצא גורם שניתן לטיפול לא ניתוחי. לעומת זאת הגורם הנפשי, תפישת הגוף והבעיה החברתית המלווה למקרים אלו (פשוטים ומורכבים), מופנים לצורך התערבות ניתוחית.

הערכה טרום ניתוחית

יש לבדוק תחילה את מצבו הבריאותי של המטופל, תרופות קבועות, מחלות גנטיות וכו'. לעיתים נזדקק לביצוע בדיקות דם ויעוץ אנדוקרינולוגי טרם ההחלטה לניתוח.
בבדיקת השד אנו מחפשים גושים ורקמה בלוטית (המייצרת חלב). אנו מעריכים את אחוז רקמת השומן בשד זה. שלב זה חשוב לתכנון הניתוח העתידי.

דרגת הגניקומסטיה:

דרגה ראשונה: פטמה בולטת. לרוב בולטת דרך החולצה ועלולה לגרום למבוכה מבחינה חברתית.
במצב זה ניתן לקצר את הפטמה בהרדמה מקומית בלבד.

דרגה שנייה: העטרה והפטמה בולטים מעל מתאר השד. במצב זה ניתן לבצע תיקון בהרדמה מקומית בלבד בחתך קטן בקו הגבול שבין העטרה לעור. אין צורך באשפוז.

דרגה שלישית: גדילת רקמת השד באופן בינוני
במצב זה ייתכן ותבוצע שאיבת שומן בלבד או כריתת רקמת שד בלוטית קשה באופן הדורש פתיחת צלקת בקו הגבול שבין העור לעטרה. ניתוחים אלו מבוצעים לרוב תחת הרדמה כללית ודורשים אשפוז.

דרגה רביעית: צמיחת שד נשי לכל דבר.
העטרה רחבה ובולטת עם עודף עור ותכולה פנימית גדולה.
במצב זה יש לבצע כריתת שד, תוך שימור הפטמה והעטרה. בניתוח זה הצלקות נמצאות מסביב לעטרה ומהעטרה לכוון בית השחי.

מהלך הניתוח

הניתוח נערך בבית חולים תחת הרדמה כללית (פרט למקרים בהם ניתן לבצע ניתוח בהרדמה מקומית). אורך הניתוח כשעתיים. בניתוחים בהם אנו מבצעים שאיבות שומן, יוצרים פתח סמוך לבית השחי ובקו התחתון של העטרה (מקומות נסתרים). בתום הניתוח חובשים את החתכים ומלבישים חגורה אלסטית שיש להשאירה על הגוף כשבועיים לאחר הניתוח. בניתוחים בהם אנו מבצעים כריתה של רקמת שד מתבצע חתך בקו התחתון של גבול עטרה – עור. דרך חתך זה אנו כורתים את הרקמה ומעצבים את השד החדש. בתום הניתוח אנו תופרים בתפרים פנימיים סופגים את החתך ומשאירים נקז, המסלק הפרשות למשך מספר ימים.
לאחר החבישה אנו משתמשים בחגורה אלסטית למשך שבועיים לערך.

הצלקות

כאמור, מיקום הצלקות תלוי בסוג הניתוח. בניתוחי שאיבת שומן, הצלקות הינן קטנות מ- 0.5 ס"מ וממוקמות באזור בית השחי ובקו העטרה – עור. בניתוחים בינוניים, לרוב נוצרות צלקות בגבול פטמה עטרה תחתון. בניתוחים גדולים יותר, מיקום הצלקות משתנה בהתאם לצורך הכירורגי והאסתטי.

סיבוכים ותופעות לוואי

תופעות הלוואי משתנות לפי דרגת הגניקומסטיה ולפי סוג הטיפול הניתוחי. הסיבוך השכיח לכל סוגי הניתוח הינו שקיעת הפטמות והעטרה, הנגרמת לרוב מכריתת יתר של רקמת השד. אנו נוהגים בניתוחים אלו במידת הזהירות הנדרשת על מנת להימנע מסיבוך זה. יתכן ובשל כך יידרש ניתוח נוסף לתיקון העודף, אך אנו מאמינים ש"עדיף להוציא מאשר למלא חזרה…"

שטפי דם – כ- 3% מכלל הניתוחים המבוצעים (יותר שכיח בשאיבות שומן).

זיהום בפצע הניתוחי – פחות מ- 2% מכלל הניתוחים.

כאב: רמת הכאב והמגבלה לאחר הניתוח שונה מאדם לאדם. לרוב, ניתן לחזור לפעילות נטולת מאמץ, מספר ימים לאחר הניתוח. הרגישות נמשכת בממוצע כשבועיים (ולפעמים גם יותר).

אסימטריה בין השדים – למרות שברוב המקרים סיבת הניתוח קשורה לאסימטריה, ברוב הניתוחים אנו משפרים את מצב האסימטריה אך לא באופן מוחלט.

נמק של הפטמה – עטרה. מצב זה נדיר וקשור יותר לניתוחים גדולים.

שקיעת הפטמה והעטרה ויצירת מצב דמוי "צלחת הפוכה" – סיבוך זה הופך להיות שכיח יותר כאשר מעוניינים בכריתה גדולה מידי ובאופן לא שמרני.

שינויי תחושתיים באזור הפטמה – ייתכן מצב של חסר תחושה באזור הפטמה, שברוב המקרים תשוב לקדמותה כשנה לאחר הניתוח. במיעוט המקרים התחושה אובדת כליל ובחלק נוסף של המקרים, התחושה תהיה מוגברת.

צלקות רחבות או צלקות קלואיד בולטות.

  • צוות המומחים שלנו בבית החולים מרב , עומד לרשותכם וידאג להתאים את הטיפול המקצועי ומהקיף ביותר עבורכם.

רשימת רופאים מבצעים: